- בֹּור
- בֹּורI m. (v. בּוּר I) uncultivated, an uncultured person, mannerless, ruffian. Aboth. II, 5; a. fr.Mikv. IX, 6 של בור, v. בַּנָּאִים.Pl. בֹּורִים. Num. R. s. 3, beg.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
